מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ויקיפדיה היא מיזם רב לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית , חופשית ומהימנה , שכולם יכולים לערוך . כעת יש בוויקיפדיה העברית 180,109 ערכים .
"קרנף חיתוך עץ שיצר צייר הרנסאנס הגרמני אלברכט דירר בשנת 1515 . היצירה התבססה על תיאור כתוב ועל סקיצה של צייר אנונימי של קרנף הודי שהובא לליסבון בתחילת אותה שנה. דירר מעולם לא ראה קרנף זה, שהיה הקרנף הראשון שנראה באירופה מאז התקופה הרומית . בסוף 1515, שלח מנואל הראשון מלך פורטוגל את הקרנף כמתנה לאפיפיור ליאו העשירי , אך הקרנף טבע כשהאוניה שבה נשלח נטרפה סמוך לחופי איטליה בתחילת 1516 . קרנף חי לא נראה מאז באירופה עד שנת 1579, כשהובא קרנף מהודו לחצרו של פליפה השני, מלך ספרד .
למרות אי דיוקים אנטומיים, חיתוך העץ של דירר הפך לפופולרי מאוד באירופה, הועתק פעמים רבות בשלוש מאות השנים לאחר שצויר, ונחשב כדמות נאמנה של קרנף עד שלהי המאה ה-18 . לבסוף הוחלף על ידי ציורים ריאליסטיים יותר של קרנף, ובמיוחד אלו של הקרנפה קלרה, שהובאה לסיור באירופה בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-18. על חיתוך העץ של דירר נאמר: "ככל הנראה שום ציור של חיה לא הותיר השפעה כל-כך חזקה על האמנות".
באמצע
שנות השבעים ביקשו אנשי
רשות שמורות הטבע , לחדש את אוכלוסיית ה
יחמור הפרסי ב
ישראל . לאחר שארחו את אחיו של ה
שאה הפרסי,
מוחמד רזא פהלווי , ואפשרו לו
לצוד יעל בעל
קרניים גדולות במיוחד ב
חי בר שליד
יטבתה , קיבלו ממנו הבטחה להעברת שני זוגות יחמורים משמורת טבע ב
איראן . עד לשלהי
1978 לא קוימה ההבטחה ועם תחילת המהומות שבישרו על
המהפכה האיראנית וסיום שלטון השאה, סבר
אברהם יפה , מנהל הרשות, כי זו ההזדמנות האחרונה להשיג את היחמורים.
אזרח הולנדי בשם מייק ון חרבנברוק, שעבד ברשות שמורות הטבע,
טס לאיראן, חילץ ארבע נקבות יחמור והעלה אותן על טיסת
אל על האחרונה מ
טהראן . הנקבות צורפו לשני
זכרים שהובאו מ
גרמניה שנתיים לפני כן והוקם
גרעין רבייה ב
חי-בר שב
כרמל . החל מ-
1996 מתבצע באופן סדיר שחרור ל
טבע של יחמורים שנולדו בחי בר. כיום
אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל היא מהגדולות ב
עולם .
Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy .
ללא הודעת הגנה אוטומטית
