עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

ויקיפדיה היא מיזם רב לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך. כעת יש בוויקיפדיה העברית 180,109 ערכים.

P mathematics.svg מתמטיקה P physics.svg פיזיקה P chemistry.svg כימיה
Q space.svg מדעי החלל P technology.png טכנולוגיה P biology.svg ביולוגיה
P medicine.svg רפואה P geography1.png גאוגרפיה P Society.png מדעי החברה
P Economy.png כלכלה P parthenon.svg מדע המדינה P La Liberte.png היסטוריה
P religion world.svg דת P judaism.svg יהדות P Israel Flag2.png ישראל
P treble clef.svg מוזיקה P literature.svg ספרות P vip.svg אישים
P SPORT.png ספורט P art.png אמנות P countries.png מדינות העולם
פורטל היום
P SPORT.png

פורטל ספורט הוא שער לכל הנושאים הקשורים לספורט. הפורטל סוקר את תחומי הספורט השונים והמגוונים, דרך המשחקים האולימפיים, הספורט בישראל ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
P art.png אמנות P physics.svg פיזיקה
P geography1.png גאוגרפיה P chemistry.svg כימיה
תמונת היום
תמונת היום
מדורה

מדורה היא הדלקת אש מבוקרת בשטח חיצוני מצומצם, למטרות שונות. המדורה משמשת בעיקר לחימום הגוף ליושבים בחוץ בלילות קרים, לבישול מזון, לאיתות ולציון חגים שונים, כגון ל"ג בעומר בישראל או ליל גאי פוקס הנחוג ב-5 בנובמבר בבריטניה. חלק מהווי הפלמ"ח היה הקומזיץ, מפגש חברתי הנערך סביב מדורה, שכלל שירה בציבור, צ'יזבאטים ואכילת קרטושקעס - תפוחי אדמה שנאפים במדורה עצמה. אחר קום מדינת ישראל הפך הקומזיץ לפעילות נפוצה בתנועות הנוער.


ציטוט יומי
ציטוט יומי
Cquote2.svg

טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה.

Cquote3.svg
ספר משלי, פרק י"ט, פסוק כ"ד. בגנות העצלות.


ערך מומלץ
ערך מומלץ
"הקרנף", חיתוך עץ, אלברכט דירר, 1515

"קרנף" הוא חיתוך עץ שיצר צייר הרנסאנס הגרמני אלברכט דירר בשנת 1515. היצירה התבססה על תיאור כתוב ועל סקיצה של צייר אנונימי של קרנף הודי שהובא לליסבון בתחילת אותה שנה. דירר מעולם לא ראה קרנף זה, שהיה הקרנף הראשון שנראה באירופה מאז התקופה הרומית. בסוף 1515, שלח מנואל הראשון מלך פורטוגל את הקרנף כמתנה לאפיפיור ליאו העשירי, אך הקרנף טבע כשהאוניה שבה נשלח נטרפה סמוך לחופי איטליה בתחילת 1516. קרנף חי לא נראה מאז באירופה עד שנת 1579, כשהובא קרנף מהודו לחצרו של פליפה השני, מלך ספרד.

למרות אי דיוקים אנטומיים, חיתוך העץ של דירר הפך לפופולרי מאוד באירופה, הועתק פעמים רבות בשלוש מאות השנים לאחר שצויר, ונחשב כדמות נאמנה של קרנף עד שלהי המאה ה-18. לבסוף הוחלף על ידי ציורים ריאליסטיים יותר של קרנף, ובמיוחד אלו של הקרנפה קלרה, שהובאה לסיור באירופה בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-18. על חיתוך העץ של דירר נאמר: "ככל הנראה שום ציור של חיה לא הותיר השפעה כל-כך חזקה על האמנות".

הידעת?
הידעת?
יחמור פרסי
באמצע שנות השבעים ביקשו אנשי רשות שמורות הטבע, לחדש את אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל. לאחר שארחו את אחיו של השאה הפרסי, מוחמד רזא פהלווי, ואפשרו לו לצוד יעל בעל קרניים גדולות במיוחד בחי בר שליד יטבתה, קיבלו ממנו הבטחה להעברת שני זוגות יחמורים משמורת טבע באיראן. עד לשלהי 1978 לא קוימה ההבטחה ועם תחילת המהומות שבישרו על המהפכה האיראנית וסיום שלטון השאה, סבר אברהם יפה, מנהל הרשות, כי זו ההזדמנות האחרונה להשיג את היחמורים. אזרח הולנדי בשם מייק ון חרבנברוק, שעבד ברשות שמורות הטבע, טס לאיראן, חילץ ארבע נקבות יחמור והעלה אותן על טיסת אל על האחרונה מטהראן. הנקבות צורפו לשני זכרים שהובאו מגרמניה שנתיים לפני כן והוקם גרעין רבייה בחי-בר שבכרמל. החל מ-1996 מתבצע באופן סדיר שחרור לטבע של יחמורים שנולדו בחי בר. כיום אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל היא מהגדולות בעולם.
חדשות ואקטואליה
חדשות ואקטואליה
ג'סטין טרודו
מיזמי ויקימדיה אחרים
מיזמי ויקימדיה אחרים

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.